<h1>אהל מועד שער איסור והיתר דרך א'</h1>
<h2>דף מ.</h2>
דגים טמאים ראשן חד ואין להם חוט השדרה וע"כ יש מי שמתיר דג שיש לו סימנין אלו אע"פ שלא נמצא לו קשקשת והתר זה לא נמצא אל המחברים.
חבית שיש בה חתיכות דגים ואין בה ציר ויש בא' מן החתיכות קשקשת אם מתאימות פי' שכל א' מן החתיכות מתחברות עם האחרת עד שניכר כי מדג א' הן כולן מותרות וי"מ מתאימות שוות גדלה של זו בזו ואם אינן מתאימות אותן שאין בהן קשקשת אסורות ואותה שיש בה קשקשת לבד מותרת אע"פ שכולן מלוחות. [ל"ט ע"ב] טרית (טרפה) [טרופה] חוששין לתערובת דגים טמאים ופי' טרית דגים קטנים המלוחין וניכר (בשדרן) [בראשן] ושדרן שהם טהורים והקלו בספיקן לומ' שלא נמלח עם טמאין ולפי' טרית שאינה טרופה הנמצאת ביד גוי מותרין ויש מחמירי' לומר שאין לסמוך בסימני דגים של ראש ושדרה אלא בקשקשים, ציר דגים טמאים אינו אסור אלא מדרבנן והקלו לקנות מן הגוי ציר כל שיש בה חתיכה עם הקשקשת או שני דגים שלימים טהורים מפני שאין דרך מצוי למלוח דג טמא ודג טהור כא' מפני שמפסידו ובד"א דבעינן שני דגים בחבית פתוחה דבשנים ליכא למימר דמעלמא הוא דאתו אבל בסתומה כל שכלבית אחת משוטטת בה מותר ולא חיישינן שיהא כולו של דג טמא דלא משקר משום דנתפס עליו כגנב וגם אין חוששין לתערובת שאין מערבין צירן של טהורים עם טמאים מפני שמפסידו ושם כלבית כולל כל דג קטן בין טהור בין טמא וכאן ר"ל דג טהור, עריבה מליאה חביות של דגים והם פתוחות ויש בא' מהן שני דגים טהורים ואפי' קטנים בכלבית כולן מותרות לפי שאנו רואין כאלו נתערבו כולן היו סתומות ונמצא דג טהור בכל אחת משתים מהן לדעת הר"מ כולן מותרות ולדעת שאר המפרשים אין מתירין שאר החביות משום הדגים הנמצאים בשתי חביות אלו, דגים מלוחים של גוים מותרין ואין חוששין שמא נמלחו עם טמאים דספיקא דרבנן היא ועוד שאין דרכם למלוח טמא עם טהור שאין המליחה שוה בשניהם, חבית שיש בה ציר ויש בה חתיכות שיש בהם קשקשים וחתיכות שאין בהם גזרינן צירן אטו גופן וכל החתיכות ואפי' אותם שיש בהן קשקשת והציר הכל אסור, פסק לרשב"א חבית של ציר שיש בה כלבית א' אם סתומה היא מותרין ושאר החביות אסורות היו בה שני כלביות אפי' הפתוחה מותרת אבל שאר החביות הפתוחות שבאו עמה בעריבה מותרות דכמאן דעריבן דמיין ודוקא ציר דגים שהוא ספיקא דרבנן אבל דגים עצמן בעי' שיהא ראש ושדרה ניכר לכל או"א וכן הדין לדעת רש"י ולראב"ד עד שיהא ניכר בכל א' מהם סנפיר וקשקשת ואם החתיכות מתאימות אפי' לא נמצאת בהן אלא חתי' אחת כולן מותרות ולא חיישינן דילמא אתרמויי איתרמו ואם אין החתיכות מתאימות אפי' צירן אסור דגזרינן הכא צירן אטו גופן.
עוברי דגים פי' הביצים נלקחין מכל אדם ואין צריכין סימן שדג טמא משריץ ואינו מטיל ביצים כן פסק הגאון ר"י וי"א שאף לדג טמא יש ביצים והעיקר כדברי הגאון ר"י. כסימני דגים כך סימני קרבי דגים פי' שראשן א' חד וראשן א' כד פי' עבה וקרבי דגים אינן נקחין אלא מן המומחה פי' מי שמוחזק בכשרות דסימנין של קרבי דגים לאו דאוריתא ואם אמר מי שאינו מוחזק בכשרות או אפי' גוי אלו הן קרביהן של דגים אלו ירא הוא לשקר פן יתפש בדבר ומותר ליקח מהן ויש מתירין אף באומ' של דג פלוני הם והוא שיכיר וצריך שיהא ראשן הא' של קרבים הללו חד וראשן א' כד.
